פסק-דין בתיק ת"א 2449-06

מוקד המחלוקת בין בעלי הדין הוא בשאלת טיב יחסיהם של התובע והנתבעות 1, 3 ו-4, לאמור: כלום נתקיים ביניהם קשר (חוזי) שבין מפיץ לבין יצרן.

עיקרי העובדות שהוכחו

1.         התובע (להלן: "מר מוצרי") רכש את תוצרתן של הנתבעות 1, 3 ו-4 (להלן: "תנובה") בין היתר ומכר למצער את חלקה לצדדי ג'. רכישת תוצרת תנובה החלה בשנת 1982 לערך. תחילה, קנה מר מוצרי את תוצרת תנובה מאת האחים שמאי, בחנותם שבשוק התקווה (עמ' 39 שורות 19 - 20; עמ' 40 שורות 10 - 26  לפרוטוקול). אין מקום להעמיק חקר בהתנהלות מר מוצרי אגב הרכישות מאת האחים שמאי, שכן מר מוצרי אינו טוען לקיומו של קשר חוזי בינו לבין תנובה בעת ההיא (קרי: בין השנים 1982 - 1990. ראו עמ' 39 שורות 23 - 25 לפרוטוקול; סעיף 19 לסיכומי מר מוצרי).

2.         משנת 1989 או 1990 רכש מר מוצרי את סחורת תנובה מאת מר משה שלק (סעיף 3 לתצהיר מר שלק; עמ' 41 שורות 13 - 20 לפרוטוקול). מר שלק היה משווק ומפיץ בלעדי ועצמאי (הינו: לא שכיר) של תוצרת תנובה באזור בת-ים - חולון, החל משנת 1988 לערך, על פי חוזה בכתב עימה (סעיף 2 לתצהיר מר שלק ועדותו בעמ' 16 שורות 19 - 20 לפרוטוקול; ע"א 1319/06 שלק נ' טנא נגה (שיווק) 1981 בע"מ, ניתן ביום 20.3.07, פורסם במאגר נבו). מר מוצרי רכש את הסחורה באופן הבא: מדי יום, התקשר הוא אל מר שלק והזמין הימנו את הסחורה שנדרשה לו. מר שלק סיפק את הסחורה המוזמנת לחדר קירור שהיה למר מוצרי במחלבת דן בבת-ים (סעיף 4 לתצהיר מר שלק; עמ' 15 שורה 28 ואילך ועמ' 16 שורה 22 לפרוטוקול). מר מוצרי שילם למר שלק תמורת הסחורה שקיבל, לאחר קבלתה (עמ' 15 שורות 3 - 5 לפרוטוקול). מר שלק אישר כי מר מוצרי לא שילם מקדמות על חשבון סחורה עתידית (עמ' 15 שורות 6 - 7 לפרוטוקול). תנובה ידעה על אודות רכישות סחורתה על ידי מר מוצרי מאת מר שלק ואף השתתפה בהנחה שהעניק מר שלק למר מוצרי (סעיף 5 לתצהיר מר שלק ועדותו בעמ' 16 שורות  28 - 33 ועמ' 17 שורות 1 - 16 לפרוטוקול). כך התנהלו יחסי מר מוצרי ומר שלק עד לשנת 1995 (סעיף 16 לתצהיר מר מוצרי).

3.         לערך מאמצע שנות התשעים של המאה שעברה ועד לשלהי שנת 2005, החל מר מוצרי לרכוש את סחורתה של תנובה מאת הנתבע 2 (להלן: " מר מלכה"). מר מלכה שימש (מאז שנת 1984) משווק ומפיץ עצמאי של תוצרת תנובה באזור גיאוגרפי ברור ומתוחם בהתאם לחוזים בכתב שבינו ובין תנובה (ראו נספחים א' ו-ב' לתצהיר מר מלכה וכן עדותו בעמ' 111 שורות 23 - 26 לפרוטוקול). תמורת שירותיו, קיבל מר מלכה עמלת שיווק מאת תנובה (סעיף 26 לחוזה נספח א' וסעיף 7 לחוזה נספח ב' שצורפו לתצהיר מר מלכה). רכישות הסחורה בתקופה זו בוצעו על ידי מר מוצרי כדלקמן: מר מוצרי היה יוצר קשר עם מרכז ההזמנות של תנובה (ככל הנראה המרכז הלוגיסטי שבפתח תקווה) ומזמין מידי יום את הסחורה שנדרשה לו. לעיתים, היה מר מוצרי מזמין את הסחורה ישירות מאת מר מלכה, וזאת - ככל שהזמנתו הייתה מבוצעת לאחר שעות הפעילות של מרכז ההזמנות (סעיף 9 וסעיף 17 רישא לתצהיר מר מוצרי; סעיף 6 לתצהיר מר מלכה ועדותו בעמ' 104 שורות 21 - 28 לפרוטוקול). מר מלכה היה נוטל את הסחורה המוזמנת ממחסני תנובה ומספק אותה לבית עסקו של מר מוצרי ברמלה (סעיף 10 לתצהיר מר מלכה). מר מלכה התחשבן במישרין מול מר מוצרי, היה מנפיק לו חשבוניות מס ומקבל תשלום תמורת הטובין (סעיפים 5 ו-8 לתצהיר מר מלכה ועדותו בעמ' 105 שורות 26 - 29, עמ' 107 שורה 32 ועמ' 108 שורות 1 - 4 ו- 23 - 29; עמ' 113 שורות 26 - 27 לפרוטוקול. ראו גם החשבוניות, נספח 2 לתצהיר מר מוצרי ונספח 17 למוצגי תנובה, שבהן מצוין בבירור כי העוסק המורשה הינו מר מלכה). יתר על כן: לדברי מר מוצרי, שילם הוא עבור הסחורה מידי ערב למר מלכה, וזאת בגין הסחורה שאמורה הייתה להימסר למר מוצרי למחרת בבוקר (עמ' 46 שורות 1 - 8 לפרוטוקול) מר מלכה כפר בטענה זו (עמ' 109 שורות 16 - 20 לפרוטוקול), אך אין חשיבות לשאלת מועד התשלום (היינו: אם בערב שקדם לאספקת הסחורה או למחרת בבוקר עם קבלתה). יהא מועד התשלום כאשר יהיה, העיקר הוא כי מר מוצרי שילם תמורת הטובין למר מלכה, ולא לתנובה. הטעם לדבר נעוץ בכך שמר מלכה היה מפיץ עצמאי, אשר רכש את הטובין מתנובה ומכר אותם למר מוצרי (כמו גם ליתר לקוחותיו של מר מלכה). מר מלכה נשא בסיכון של אי-תשלום מצד מי מלקוחותיו (סעיף 5 לתצהיר מר מלכה ועדותו בעמ' 112 שורות 28 - 31 לפרוטוקול; סעיף 18 לחוזה נספח א' וסעיף 6.8 לחוזה נספח ב' לתצהיר מר מלכה). פועל יוצא מכך היה שכל עוד קיים מר מוצרי קשרים מול מר מלכה (והדעת נותנת שאף לפני כן) לא מסר הוא לתנובה בטוחות כלשהן לתשלום המגיע הימנו (עמ' 108 שורות 28 - 31 לפרוטוקול).

מר מלכה העניק למר מוצרי הנחה ממחיר הסחורה הנרכשת ותנובה השתתפה בהנחה זו (ולימים אף קיצצה את השתתפותה זו. ראו עמ' 106 שורות 5 - 6 לפרוטוקול). מכל מקום, ההתחשבנות שבין  מר מוצרי לבין מר מלכה התחשבה בהנחה האמורה (עמ' 105 שורות 28 - 32 ועמ' 106 שורות 1 - 6 לפרוטוקול). במהלך תקופת מכירת הסחורה למר מוצרי, ידע מר מלכה כי מר מוצרי רוכש את הטובין מתוצרת תנובה ומוכר את חלקם לצדדי ג'. מר מלכה לא גילה עניין בזהות הרוכשים ממר מוצרי (סעיף 11 לתצהיר מר מלכה ועדותו בעמ' 102 שורות 18 - 22; עמ' 103 שורות 21 - 23; עמ' 114 שורות 3 - 9 לפרוטוקול). מר מוצרי לא מסר למר מלכה (או למי מקודמיו) את רשימת הלקוחות להם מכר טובין מתוצרת תנובה (עמ' 47 שורות 13 - 17 לפרוטוקול).

4.         משלהי שנת 2005 (קרי: מאז תום יחסיו עם מר מלכה בעקבות תום יחסי תנובה ומר מלכה)  ועד ליום 1.9.06 רכש מר מוצרי את מוצרי תנובה ישירות הימנה והיא זו אשר סיפקה לו את תוצרתה (באמצעות עובדיה השכירים). מר מוצרי אישר כי לא נדרש לשלם מקדמות על חשבון הסחורה המוזמנת (סעיף 25 סיפא לתצהיר מר מוצרי. הלה הודה בעדותו כי האמור בסעיף 26 סיפא לתצהירו כאילו שילם עבור הסחורה "מבעוד מועד", הוא פרי טעות: עמ' 49 שורות 15 - 21 לפרוטוקול). מנגד, נדרש הוא להמציא בטוחות לתשלום, בדמות שטרי חוב (נספחים 5 - 7 לתצהיר מר מוצרי) וערבות בנקאית (ראו סעיף 27 לתצהיר מר מוצרי ונספח 7 לתיק מוצגי תנובה).

5.         מר מוצרי אישר בעדותו עובדות בעלות משקל, כדלקמן:

ראשית, לא היה חוזה בכתב בינו לבין תנובה (עמ' 41 שורות 27 - 28 לפרוטוקול);

שנית, תנובה לא הייתה יכולה לחייבו לרכוש כמות כלשהי של תוצרתה (עמ' 36 שורות 23 - 24 לפרוטוקול. ראו גם עדות מר מלכה בעמ' 113 שורות 2 - 4 ו-11 - 12 לפרוטוקול);

שלישית, לא היה לו מסופון של תנובה כי אם מסופון פרטי. ממילא לא הייתה העברת נתונים מן המסופון של מר מוצרי אל מערכת מחשבי תנובה (עמ' 48 שורות 8 - 11 לפרוטוקול);

רביעית, מר מוצרי לא מסר לתנובה נתונים על אודות מכירותיו ללקוחותיו (עמ' 48 שורה 13; עמ' 49 שורות 7 - 8 לפרוטוקול) ואף לא מסר לתנובה לפני חודש יוני 2006 את זהות לקוחותיו (סעיף 32 לתצהיר מר מוצרי וכן עדותו בעמ' 47 שורות 13 - 17 לפרוטוקול);

חמישית, אנשי מחלקת הפיקוח של תנובה לא בדקו את משאית הקירור של מר מוצרי. הוא כלל אינו מכיר את גורמי הפיקוח הללו או את אנשי הדרג הניהולי של תנובה (לרבות מנהלי המרכז הלוגיסטי ומנהלת מרחב גוש דן. ראו עדות מר מוצרי בעמ' 51 שורות 22 - 29 לפרוטוקול), הגם שהם אחראים מתוקף תפקידם על מערך ההפצה, המפיצים והמכירות (סעיפים 2 ו-13 לתצהיר הגב' שבח ועדותה בעמ' 61 שורות 12 - 17 לפרוטוקול; סעיף 2 לתצהיר מר מועלם);

ששית, מר מוצרי רכש והפיץ ללקוחותיו, משך כל אותה עת (ולמצער - מרביתה) לא רק את תוצרתה של תנובה, כי אם גם של מתחריה, כגון: משק טלית (עמ' 35 שורות 14 - 19 לפרוטוקול), מחלבת גד (עמ' 34 שורות 10 - 13 לפרוטוקול), מחלבת טרה (עימה היה למר מוצרי חוזה הפצה בכתב . ראו עמ' 41 שורות 29 - 30 לפרוטוקול) ו-וילי פוד (עמ' 35 שורות 23 - 25 לפרוטוקול).

6.         במקביל להתנהלותו של מר מוצרי אל מול מפיציה של תנובה משנת 2004 ואילך, נוהלו חילופי דברים בינו לבין תנובה. אלה משתקפים, בעיקר, בהתכתבויות שהוחלפו בין הצדדים (או באי כוחם. ראו למשל נספחים 3, 10 ו-11 לתצהיר מר מוצרי ונספחים 4, 5 ו-6 לתיק מוצגי תנובה) כמו גם במפגשים בין מר מוצרי לבין אנשי הנהלת תנובה (ראו למשל סיכום הפגישה נספח 8 לתיק מוצגי תנובה הזהה לנספח 9 לתצהיר מר מוצרי). אעמוד להלן על עיקרי הדברים.

(א)      ביום 8.11.04 התקיימה פגישה בין מר מוצרי ובין נציגי חברת תנובה בנוגע לפעילותו של מר מוצרי. במהלך הפגישה דרשה תנובה כי מר מוצרי יחדל ממכירת תוצרתה ללקוחות שאינם הצרכנים הסופיים. מר מוצרי מצידו סרב לכך ובתגובה הודיעתו תנובה כי היא מגבילה את כמות רכישותיו החודשיות לסכום של 400,000 ש"ח.

על כך התרעם בא כוחו במכתבים מיום 10.11.04 ומיום 15.11.04 (נספחים 3 ו- 4 לתצהיר מר מוצרי) ודרש להסיר את ההגבלה. בא כוחה של תנובה השיב למכתב באמרו בין היתר:

" מרשייך יודעים אל נכון כי הם מפרים, באופן בוטה, את התנאים בהם משווקים להם מוצרי 'תנובה': המוצרים משווקים למרשייך לצורך מכירה בחנויות שהם מנהלים ולצורך זה בלבד. נסתבר ל'תנובה' כי מרשייך מפיצים חלק ניכר מהמוצרים שהם קונים לחנויות אחרות. מרשייך, כידוע להם היטב, אינם מורשים ולא הורשו מעולם להפיץ את מוצרי 'תנובה'. הנזק שגורמים מרשייך במעשיהם אלה ל'תנובה' לא ישוער ... אבקשך להביא לידיעת מרשייך כי אם יימצא כי הם עוסקים בהפצת מוצרי 'תנובה' (בשונה ממכירה לצרכן הסופי) תפסיק 'תנובה' למכור להם מוצרים מתוצרתה".

(נספח 6 לתיק מוצגי תנובה).